דיכאון כתאונת עבודה
מאת: עורכת דין ספיר כהן דגן | משרד עורכי דין דגן כהן
מחלה נפשית כמו דיכאון יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה – עברת לחץ נפשי בעבודה ונכנסת לדיכאון בשל כך?
השותפות התפרקה/ קיבלת מכתב פיטורים/ העסק שלך נסגר – וחלית בדיכאון בעקבות כך?
אנשים רבים חלו במחלה נפשית שהתעוררה בעקבות אירוע דחק מסוים. אירוע דחק שכזה יכול להיות בעבודה. מכאן שאתה עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ולהיות זכאי לשלל זכויות רפואיות.
אם חלית במחלת נפש (דיכאון/ חרדות/ או כל מחלה נפשית אחרת) עקב אירוע שקרה בעבודה – אתה עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי ולזכות בשלל זכויות שמגיעות לך.
אירוע שכזה יכול להיות:
- משבר הקורונה השפיע גם על העסק שלך, לחץ נפשי בעבודה,
- העסק עומד להיסגר,
- ירידה מפתיעה בהכנסות,
- ויכוח סוער עם אחד העובדים,
- שיחת נזיפה עם הבוס,
- ריב עם הבוס או עם לקוח או עם עובד אחר,
- מכתב פיטורים (גם אם לא היו פיטורים בסוף),
- עומס יוצא דופן בעבודה,
- הטרדה מינית,
- אירוע השפלה,
- ועוד.. – כל אלה יכולים לגרום למחלת נפש.
מהי מחלת הדיכאון?
דיכאון הוא הפרעה פסיכיאטרית השייך לקבוצה של הפרעות המכונות "הפרעות במצב הרוח". מדובר בתופעה נפשית נפוצה המתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים: מצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, תחושות אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה בריכוז.
בית הדין האזורי לעבודה הכיר בעובד שחלה במחלה נפשית כנפגע עבודה – באותו מקרה, דובר על עובד בנק זה כ־15 שנה, שטען כי היה חשוף ללחץ מתמשך וכבד לאורך חודשים ארוכים. על פי התביעה, באחד מן הימים היה חשוף ללחץ בלתי רגיל. הוא נאלץ לטפל בלקוחות רבים ולענות במקביל לשיחות טלפון בלתי פוסקות. כשחזר לביתו בסיומו של אותו יום עבודה, חש לחץ עז בחזה, ומאז, לדבריו, המשיך לסבול מתופעות של מתח והתקפי חרדה שלא הרפו ממנו. לטענתו, אותו יום גורלי בעבודה גרם לו למעשה נכות נפשית תמידית.
מקרה נוסף שבית הדין לעבודה הכיר במחלת נפש כפגיעה בעבודה – עובד בכיר באחת קופות החולים הואשם באונס במקום עבודתו ובעקבות כך חלה בדיכאון. לאחר שהפרשה יצאה לציבור בכלי התקשורת, נפתחה חקירה פנימית מטעם קופת החולים וכשהחלה החקירה להתבהר, חזרה בה העובדת מתלונתה. אותו בכיר חלה בדיכאון
חליתי בדיכאון, האם אני זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה?
עובדים שכירים ועצמאיים שחלו במחלת הדיכאון – הוכרו כנפגעי עבודה. איך מכירים באירועים אלה כפגיעה בעבודה?
אחד התנאים המקדמיים שהמוסד לביטוח לאומי בוחן להכרה באוטם לבבי או באירוע מוחי כפגיעה בעבודה הוא שלמחלת הדיכאון "אירוע חריג". בנוסף, המוסד לביטוח לאומי בוחן את מידת השפעתם על פרוץ המחלה הנפשית ביחס לגורמים אחרים הנמצאים אצל העובד.
מה יכול להיחשב לאירוע חריג?
- ירידה במעמד העובד/בשכר/בתנאים
- לחץ נפשי בעבודה,
- ויכוח סוער עם אחד העובדים,
- שיחת נזיפה עם הבוס,
- ריב עם הבוס,
- מכתב פיטורים,
- עומס יוצא דופן בעבודה
- הטרדה מינית
- אירוע השפלה
- ועוד..
באשר למתח נפשי מתמשך, פסק בית–הדין לעבודה, כי מתח נפשי מתמשך – כשלעצמו – איננו יכול להיות "אירוע חריג" ולפיכך אדם שסבל ממתח נפשי מתמשך בעבודה – לא יוכר כנפגע עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
חוקר מטעם המוסד לביטוח הלאומי
פעמים רבות, לאחר שהעובד הגיש תביעה להכיר בו כנפגע עבודה, המוסד לביטוח לאומי מזמן את העובד לחקירה לצורך בירור העובדות לאושרן. לעיתים תביעות להכרה בפגיעה בעבודה נדחות בשל מחדליו של הנחקר במהלך חקירתו. מחדלים שכאלה יכולים להיות אי הבאת מכלול הראיות בפני חוקר המוסד, אי הבאת עדים, אי מסירת חומר רפואי מתאים, החסרת פרטים מהותיים של הסיפור ועוד.
חשוב לדעת – ששלב ההכרה בתביעה הוא שלב חשוב מאוד. המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות רבות של עובדים משלל סיבות וביניהן: סיבות טכניות וסיבות מהותיות, מילוי מוטעה של הטפסים, החסרת מידע וחומר רפואי חשוב וכיו"ב.
חליתי בדיכאון והוכרתי כנפגע עבודה. מהן הזכויות המגיעות לי?
- דמי פגיעה – דמי פגיעה הם פיצוי על אובדן שכר או הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה – עד 3 חודשים ראשונים שלאחר הפגיעה. שיעור דמי הפגיעה מחושב על-פי 75% מהכנסת ה*ברוטו* הממוצעת. החישוב לפי ממוצע של 3 חודשים שקמו לאירוע הפגיעה.
- אם לא קיבלת שכר מלא לפני הפגיעה מסיבות מוצדקות (אישורי מחלה/ חופש וכיו"ב) – ניתן לחשב את דמי הפגיעה כאילו שקיבלת שכר מלא (הכל בהתאם להמצאת מסמכים).
- לעובד שכיר המשכורת לפיה מחושבים דמי הפגיעה כוללת בחובה שכר שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
- לעובד שכיר שנעדר מהעבודה מעל 12 יום ומעלה – המוסד לביטוח לאומי ישלם למבוטח את דמי הפגיעה ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים. מ-12 ימים ועד 3 חודשים – ביטוח לאומי ישלם את ימי היעדרות של העובד השכיר.
- לעובד עצמאי – תשלום דמי פגיעה לעובד עצמאי יתחיל לאחר 12 ימי ההיעדרות הראשונים מעבודתו, וישולם עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר עד 3 חודשים.
- מענק או קצבה חודשית – לאחר שמחלת הדיכאון הוכרה פגיעה בעבודה, לעובד ישנה אפשרות להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות שעשויה לזכות אותו במענק כספי או קצבה חודשית – הכל תלוי בשיעור הנכות שנותר לעובד לאחר האירוע לב.
- נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה בשיעור של 20% ומעלה יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי תעודת נכה עבודה וסמל מיוחד (שאותו רק הם בלבד רשאים לענוד).
- דרגת נכות בשיעור של 5% – 19.99% – לצמיתות – יקבל מענק חד פעמי (מענק של 43 קצבאות).
- נכה עבודה שהדרגת נכות לצמיתות בשיעור גבוה יותר – של 20% – 100% – יקבל קצבה חודשית.
- נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-5% אינו זכאי לגמלה.
מעבר לתביעה להכיר בי כנפגע עבודה, האם אני זכאי לזכויות נוספות?
בנוסף לתביעת פגיעה בעבודה העובד עשוי להיות זכאי לזכויות נוספות מסוג:
- נכות מעבודה
- נכות כללית
- ניידות
- פטור ממס הכנסה
- אובדן כושר עבודה
ועוד זכויות התלויות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו הוא.
משבר הקורונה פגע לי בעסק והדבר גרם לי לדיכאון, האם אני זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה?
לעובדים רבים, שכירים ועצמאים, נגרמו נזקים עקב משבר הקורונה. לא אחת המשבר הכלכלי השפיע על שכרו של העובד השכיר או עסקו של העובד העצמאי. אותו משבר כלכלי אף גרם לאותו עובד לחלות. משבר הקורונה גרם לעובדים שכירים רבים לצאת לחל"ת, לאבטלה ואף לפיטורים. ולעצמאים, משבר נגיף הקורונה, גרם לירידה בהכנסות/פיטורי עובדים ואף לסגירת עסקים. מכאן שמחלות רפואיות, (כמו דיכאון, התקף לב, אירוע מוחי), שהתפתחו עקב מקרים כאלה עשויים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה במוסד לביטוח לאומי ולזכות את אותו עובד בשלל זכויות סוציאליות בנוסף לכל זכות סוציאלית או פיצוי שהוא מקבל.
למידע נוסף:
CTC – תסמונת התעלה הקרפלית – כפגיעה בעבודה
פגיעה בכתפיים – כפגיעה בעבודה
דליות ברגליים – כפגיעה בעבודה
לתיאום פגישה עם עורך דין ולקבלת ייעוץ ללא התחייבות ניתן לפנות אלינו:
בטלפון: 077-33-10-393
