אז אחרי שהצגתי את ארבעת השלבים, להלן הסבר של כל שלב ושלב:

שלב 1 – עמידה בתנאי זכות 

הדבר הראשון שצריך לעמוד בו הוא – תקופת שכר שלפני הלידה. כלומר, שהיולדת שילמה דמי ביטוח לאומי בתקופה מסוימת לפני הלידה והפסיקה לעבוד בזמן שהיא בהריון (גם יולדת שהפסיקה לעבוד בתחילת ההריון עשויה להיות זכאית לדמי לידה בהתקיים תנאים מסוימים – בהתאם לתוקפת האכשרה שתפורט בהמשך).

שימו לב שמדובר בעובדת עצמאית או שכירה שצברה תקופת אכשרה.

מהי תקופת אכשרה?  

(*** הגדרת "תקופת אכשרה": התקופה שבה העובדת שילמה תשלום לביטוח לאומי).

•  אם העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד או ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד – היא תהיה זכאית לתשלום דמי לידה לתקופה של 15 שבועות. 
• אם היולדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד = היא תהיה זכאית לתשלום דמי לידה לתקופה של 8 שבועות (ולא 15 שבועות).

• עובדת שנמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר, תהיה זכאית אם עבדה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בסמוך לפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון. – במקרה כזה שיעור דמי הלידה מחושבים אחרת.

• סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "לידה" כלידת ולד חי או לידה אחרי 22 שבועות של הריון. לכן יולדת שילדה לאחר השבוע ה-22 להריון ולד מת (לידה שקטה) או שהילד נפטר לאחר הלידה, תהיה זכאית לדמי לידה.

שימי לב – את הזכאות לדמי לידה את זכאית לבדוק באופן מהיר מחשבון באתר המוסד לביטוח לאומי 

בני זוג של יולדות

בני זוג של יולדות שיצאו לחופשת לידה עשויים להיות זכאים לדמי לידה (הזכאות רלוונטית גם לבני זוג מאותו המין).

מחשבון לזכאות דמי לידה באתר המוסד לביטוח לאומי

מחשבון לחישוב הסכום הכספי של דמי הלידה, באתר המוסד לביטוח לאומי. 

פונדקאות – למידע נוסףבאתר המוסד לביטוח לאומי.

הורים מאמצים- למידע נוסף באתר המוסד לביטוח לאומי.

הורים אומנים – למידע נוסף באתר המוסד לביטוח לאומי.

אמרנו שעל עובדת לצבור תקופת אכשרה. נשאלת השאלה מה קורה אם בתקופת האכשרה, 

שולמו לעובדת ימי מחלה

הייתה בחופשה?

קיבלה דמי באבטלה?

קיבלה נכות מעבודה?

האם הימים האלה נספרים לצורך תוקפת האכשרה ונחשבים כתקופת אכשרה?

ישנן תקופות שנלקחות בחשבון לצורך צבירת תקופת אכשרה של עובדת לדמי לידה. להלן חלק מהתקופות:

• חודשים שבהם העובדת קיבלה מהמעסיק תשלום דמי חופשה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל- חודשים אלה ילקחו בחשבון לצורך צבירת תקופת האכשרה.
• ימים בהם העובדת קיבלה דמי מחלה – ילקחו בחשבון לצורך צבירת תקופת האכשרה.
• לעובדת שלקחה חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה – שני החודשים הראשונים של החל"ת הם שנצברים לצורך חישוב תקופת האכשרה. מדובר בשני חודשים שבהם המעסיק מחויב בתשלום דמי הביטוח עבור העובדת.
• ישנם מקרים מסוימים שבהם עובדת קיבלה תשלומים או קצבאות ובכל זאת חודשים אלה כן יספרו לצורך חישוב צבירת תקופת אכשרה. חודשים שבהם העובדת קיבלה אחד מהתשלומים או הקצבאות הבאים:

• תשלום דמי פגיעה לנפגע עבודה
• תשלום אבטלה
• דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות
• דמי לידה וגמלה לשמירת הריון (עבור הלידה הקודמת)
• קצבת נכות מעבודה בשיעור 100%

לחודשים נוספים שנכללים ונצברים כתקופת אכשרה, ראי באתר המוסד לביטוח לאומי.

שלב 2- הגשת תביעה לדמי לידה 

מצ"ב טופס תביעה לדמי לידה – לחצי כאן.

• מלאי את הטופס וצרפי את כל המסמכים המבוקשים. 

• עלייך לצרף את תלושי השכר ב10 החודשים שקדמו להפסקת העבודה – פירוט השכר ב 10 חודשים שקדמו להפסקת עבודתה (אף אם אינם רצופים)

• סעיף 8 וסעיף 10 לתביעה – למילוי המעסיק. 

• אם לא עבדת ברציפות – לצרף אישורים מתאימים.

• לצרף אישור מבית חולים על הלידה. 

• מי שמגישה את התביעה טרם הלידה – תמלאי את סעיף 4  – ניתן להגיש את התביעה סמוך ליום הפסקת הלידה ולכל היותר 9 שבועות לפני יום הלידה המשוער. במקרה כזה, עלייך לבקש מהרופא המטפל לאשר את תאריך הלידה המשוער בגוף הטופס (את פשוט לקוחת את הטופס לרופא שימלא אותו). 

את הטופס יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי לידה!!

שלב 3 – שליחה ומעקב

אחת האפשרויות להגשת התביעה היא בשליחת המסמכים לסניף הקרוב לביתך. הגישי את התביעה בצירוף מלוא המסמכים ותהיי במעקב  ובדיקה שהתביעה התקבלה בסניף.

שלב 4 – בדיקת שיעור דמי הלידה 

חישוב דמי לידה לעובדת שכירה

• החישוב נעשה לפי השכר הברוטו שלך– שלפיו שילמת דמי ביטוח לאומי, בחודשים האחרונים שלפני הלידה.  (שכר ברוטו הוא שכר שלפני הניכויים). [לעובדות שהרוויחו שכר גבוה – הסכום המקסימלי שלפיו נעשה החישוב הוא – 1,485.83 (נכון לשנת 2020).]

• החודשים שנלקחים בחשבון לצורך החישוב הם – אחד משני המצבים (לפי הגבוה ביניהם):

• לפי 3 החודשים שקדמו ל-1 לחודש שבו הפסקת לעבוד. חיבור שכר של שלושת החודשים, לאחר מכן – את הסכום שמתקבל את מחלקת ב-90 = והתוצאה היא השכר היומי.

או

• לפי 6 החודשים שקדמו ל-1 לחודש שבו הפסקת לעבוד. חיבור של 6 החודשים, לאחר מכן – את הסכום שמתקבל את מחלקת ב-180 = והתוצאה היא השכר היומי.